אל תתנהגו ככה לילדים
* הורים משתמשים לעתים קרובות בביקורת בניסיון להניע את הילד לעשות טוב יותר, אך לעתים נדירות הביקורת מניעה לפעולה. הביקורת מצביעה על משהו שלילי - שבסופו של דבר מאירה זרקור על פגמי הילד ותכונותיו השליליות.
אני תמיד חוזרת ואומרת : ההורים צריכים להיות אלו שרואים את הטוב ביותר אצל הילדים ולהאיר את הזרקורים על התכונות הטובות שלהם. ילדים לא יכולים לראות את הטוב ביותר בעצמם אם אנחנו תמיד מצביעים על הגרוע ביותר.
דוגמאות לביקורת:
"למה את לא יכולה בכלל לזכור לסדר את המיטה שלך? מה קרה לך?", "תסתכלי על הבלגן הזה! אתה עצלן מכדי לנקות את החדר שלך", "את מפונקת ולא עוזרת בשום דבר" !!!
אז מה הילד שומע?
אתה עצלן, אתה מפונק, אתה חסר מוטיבציה לעשות משהו טוב.
הילדים לוקחים את כל הביקורת הזאת כדרך לשקף מי שהם. זה גורם לילדים להאמין שמשהו לא בסדר אתם.
ואיך נגיד את זה אחרת בלי ביקורת?
"אני רוצה שתסדרי את המיטה שלך, בבקשה", "אני רוצה שתנקה את החדר שלך לפני שתלך לחבר" .
___________________________
* הבוז היא ביקורת שמקורה בעליונות על הילד. הורים לפעמים מלגלגים, משתמשים בהומור עוין, גלגול עיניים, כל זה רק גורם לילד להתעצבן או לבכות ומוריד לו את הערכה העצמית. ומה על היחסים שלכם עם הילד?
דוגמאות לבוז:
"חוצפן ! ", "אין לך שכל? למה שתעשה את זה?", "אפילו אתה לא חושב להעלות את הבגדים שלך, נכון?" "אה, תראה אתה כמו תינוק, בוכה שוב" !!!!!
ההפך מזלזול זה כבוד. התייחס לילד שלך באותו כבוד שאתה רוצה שהוא התייחס אליך.
__________________________
* לפעמים אנחנו משתמשים בהתגוננות מול ההתקפה שלנו. ההורה מתחיל להתגונן ומטיל את האשמה על הילד במקום לקחת אחריות על ההתקפה שלו.
דוגמאות להגנה:
"לא הייתי צועקת אילו היית עושה את מה שאומרים לך!", "לא הייתי צריכה לקרוא לך טיפשה, אבל הכעסת אותי כל-כך".
ואיך נגיד את זה אחרת בלי התגוננות?
הורה צריך לקחת אחריות על ההתנהגות שלו.
"לא הייתי צריך לקרוא לך טיפש. אני מצטער", "אני מתנצל על הצעקות. איבדתי את קור רוחי."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה